רטינופתיה היא מחלת  בכלי הדם של העיניים הנגרמת ממחלות כלליות כמו יתר לחץ דם וסוכרת. רמות סוכר גבוהות בדם פוגעות באיברים שונים בגוף, בניהם כליות, מערכת העצבים והעיניים. רשתית העין אחראית באמצעות סיבי עצב הראייה על קליטת האור להפיכתו לגירוי עצבי למוח. סוכרת גורמת לפגיעה במבנה התקין של כלי הדם הקטנים המזינים את הרשתית ובעיקר במרכז הראייה שאחראי על חדות הראייה וכך נגרמת פגיעה בראייה.

רטינופתיה סוכרתית היא הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בעולם המערבי . אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לסבול מרטינופתיה זו הם בעיקר אנשים בשנות ה-30 וה-40, בדרך כלל גברים. ברוב המקרים, עם טיפול נכון המצב משתפר עצמאית תוך מספר חודשים. אך ישנם מקרים בהם הבעיה יכולה להמשך זמן רב יותר ולגרום לאובדן ראייה.

מהם התסמינים של רטינופתיה סוכרתית?

בשלבים הראשונים חולי סוכרת לא ירגישו בתסמינים של המחלה וזאת הסיבה שעליהם להיות במעקב שגרתי לפחות פעם בשנה אצל רופא עיניים.

בשלבים מתקדמים יכולים להופיע התסמינים הבאים:

ירידה בחדות הראיה

אובדן ראייה פתאומי

הופעת גופים צפים בשדה הראיה

סוגי רטינופתיה

בבדיקת עיניים אצל רופא עיניים נהוג לסווג רטינופתיה סוכרתית (לא שגשוגית) לשלוש דרגות חומרה:

 רטינופתיה קלה הבאה לידי ביטוי בשינויים בכלי הדם ברשתית.

רטינופתיה בינונית הבאה ידי ביטוי גם כשטפי דם בשטח הרשתית.

רטינופתיה קשה הבאה לידי ביטוי בשטפי דם רבים בשטח הרשתית בנוסף לשינויים משמעותיים בצורת כלי הדם.

רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית (NPDR)

רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית NPDR (Non-Profilerative Diabetic Retinopathy) אופיינית לשלבים הראשונים של המחלה, ומאופיינת בפגיעה בכלי דם של הרשתית על רקע היפרגליקמיה (רמות גבוהות של סוכר בדם).

 חולים הסובלים מרטינופתיה סוכרת  לא שגשוגית לא יבחינו בקושי בראיה וזאת ללא קשר לרמת החומרה. החולים יכולים להיות ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) הסיבה לכך היא שאין פגיעה  במקולה – אזור מרכז הרשתית שאחראי על הראייה המרכזית והחדה של העין . חשוב שכל אדם שיש לו סוכרת יקפיד על ביקורים קבועים אצל רופא עיניים לשם מעקב ובדיקת עיניים עם טיפות הרחבת אישונים גם שאין תסמינים של פגיעה בראייה.

רטינופתיה סוכרתית שגשוגית (PDR)

רטינופתיה סוכרתית שגשוגיתDPR  (Profilerative Diabetic Retinopathy ) מהווה את השלב המתקדם של הסיבוך, שיכול לפגוע בראייה. היא מאופיינת בהתפתחות של כלי דם חדשים שאינם תקינים (פתולוגים) מהרשתית לכיוון הזגוגית, מצב היכול להוביל לסיבוכים כמו היפרדות רשתית ועיוורון. בנוסף, עלולים להיווצר כלי דם חדשים גם בקשתית העין, שעלולים לחסום את ניקוז הנוזל התוך עיני ולהוביל לגלאוקומה – מחלה הפוגעת בעצב הראייה עקב לחץ תוך עיני מוגבר.

סוכרת ולחץ דם שאינם מאוזנת יכולים להאיץ את המעבר מרטינופתיה לא שגשוגית לרטינופתיה שגשוגית.לכן חשוב לשמור על איזון רמות הסוכר למניעת סיבוכי הסוכר וכללם ובפרט רטינופתיה סוכרתית. לנשים עם סכרת בהריון חשוב לבצע מעקב אצל רופא עיניים לאיתור מוקדם של רטינופתיה סוכרתית כדי לטפל בתופעה בזמן ולמנוע עיוורון.

מעקב רפואי

חולי סוכרת חייבים לשמור על איזון הסוכר בדם למניעת רטינופתיה סוכרתית, ובנוסף חשוב לבצע מעקב אצל רופא עיניים, שכן חלק מהזמן המחלה עשויה להיות ללא תסמינים. במידה וחשים שינויים חריגים בשדה הראייה, כגון ראייה מעורפלת, ירידה חדה בראייה,  נקודות שחורות, אובדן שדה ראייה – חשוב לפנות מיידית לרופא עיניים לבירור התופעה. 

אבחון

בדיקות שגרתיות לאבחון רטינופתיה סוכרתית נדרשות מכלל הסוכרתיים, לרבות המאובחנים עם סוכרת סוג 1, וכן המאובחנים עם סוכרת סוג 2 . תדירות הבדיקות נקבעת על ידי רופא העיניים על פי  מצב איזון הסוכר בדם ובהתאם לממצאי הבדיקות. לרוב ההמלצה היא להגיע לבדיקות מעקב כל חצי שנה עד שנה, בהתאם לממצאים בבדיקה הקודמת.

במהלך הבדיקה לאבחון רטינופתיה סוכרתית מבוצעת בדיקת עיניים מלאה הכוללת בדיקת חדות ראייה , בדיקת קטרקט (עכירות העדשה) בדיקת גלאוקומה (לחץ תוך עיני) ובדיקת קרקעית העין בהרחבת אישונים .

 במהלך הבדיקה מטפטפים לעיני המטופל טיפות עיניים להרחבת האישונים, המטופל ממתין כ 15-30 דקות עד להרחבת האישונים. לאחר הרחבת האישונים רופא העיניים בודק את מצב העין באמצעות מכשיר מיוחד לזיהוי סימנים מקדימים של רטינופתיה ברשתית העין. על פי ממצאי בדיקת העיניים, יחליט הרופא אם יש צורך להפנות לבדיקות הדמיה כמו OCT שהוא צילום של שכבות הרשתית לשם אבחון ומעקב אחר בצקת מקולרית.

הטיפולים 

במידה ומזוהות בבדיקת העיניים עדויות לרטינופתיה סוכרתית, יותאם למטופל טיפול למניעת הידרדרות המחלה ועיוורון.

במצבים של רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית, הטיפול המומלץ המקובל כולל:

איזון רמות הסוכר בדם באמצעות תרופות ואינסולין לפי הצורך.

איזון לחץ הדם באמצעות תרופות לפי הצורך.

במקרה של לחץ תוך עיני יותאם טיפול בטיפות עיניים.

במקרים של בצקת מקולרית, שעשויה כאמור להופיע ברטינופתיה לא שגשוגית או שגשוגית – מקובלים כיום טיפולים בהזרקות תוך עיניות שמטרתן לחסום את גורמי הגדילה המעורבים בצמיחת כלי הדם הפתולוגיים ולטפל בבצקת. ההזרקות ניתנות כאחת לחודש.

במקרים של רטינופתיה סוכרתית מתקדמת שגשוגית – בהם יש סיבוכים  של דימום בזגוגית או היפרדות רשתית משיכתית נדרש טיפול ניתוחי.

לקביעת תור לד"ר מהרשק עידית

התקשרו – 09-7413344

או שלחו הודעה כאן